מסיבת הבלוג של דייב Shuffle, שבוע 2
(למי שלא מכיר את הקונספט, שיציץ פה)
Jorma Kaukonen - Genesis
(Quah, 1974)

אחת הרצועות הבולטות באלבום הסולו הראשון של ירמיהו קוקונן, גיטריסט ה-ג'פרסון איירפליין ובשלושים שנה האחרונות, חבר בצמד הבלוז Hot Tuna (שהוא שם טפשי לחלוטין להרכב משובח, במיוחד בפאזה האקוסטית). החבר השני, אגב, הוא ג'ק קאסדי, בסיסט הג'פרסון. Quah, הנושא עימו את אחת העטיפות המכוערות ביותר שיצאו אי פעם על ידי מוזיקאי שאיננו אנונימי ואיננו באייטיז הוא מאסטרפיס של בלוז-פולק ולמעשה הוא בית ספר לכל מי שאוהב מיסיסיפי דלתא בלוז, עם קורטוב של דברים אחרים. כל האלבום חובה, ג'נסיס הוא אחד הקטעים שעד היום ג'ורמה מנגן בהופעות. סוג של Stairway שלו.
קנו : פיזי,דיגיטלי
Mark Lanegan - Mocking Bird
(The Winding Sheet, 1990)

אלבום הסולו הראשון של (אז) סולן ה Screaming Trees (אולי להקת הגראנג' הטובה ביותר, פרט למאדהאני), ייצא בלייבל Sub-Pop, אז עוד לייבל קטן וחביב שלא יודע מה הולך לקרות איתו בקרוב מאד..
האלבום אישי, אינטרוספקטיבי, מלנכולי כמובן, ומובל על ידי קולו המצמרר של לנגן. תאטרליות מופגזת וקוראת לתהומות הנפש לקפוץ החוצה. כן, זהו עוד יום יפה אצל לנגן.
קנו : פיזי,דיגיטלי
Wizz Jones – Funny (But I Still Love You)
(Lucky The Man, 2004)

וויז ג'ונס הוא אחד מגיבורי הגיטרה האקוסטית הבריטים. לצד דייבי גרהאם, היה ג'ונס האורים והתומים של כל הפולקיסטים באנגליה מאמצע שנות השישים. הוא היה אחד ההיפים הבולטים, עוד בשנת 1962, כשהסתובב עם שיער ארוך(!!) ויחף(!!) ברחובות וניגן בלוזים של מיסיסיפי ג'ון הארט. אף פעם לא נמאס לי לספר את זה, אבל כשגרתי בלונדון, כתבתי לו מייל דרך האתר שלו וביקשתי שילמד אותי גיטרה. נפגשנו, וזה היה יותר 'ילד פוגש אליל' מאשר שיעור גיטרה, אבל היי – זה משהו לכתוב עליו הביתה. באלבום האחרון שלו עד כה, מבצע ג'ונס קאוורים לצד מקוריים, כהרגלו. הפעם הוא לוקח שיר חביב מאד של ריי צ'רלס ונותן לו את מה שצריך. וזה, מוקדש לנועה.
קנו : פיזי
Nick Castro – Sun Song
(Further From Grace, 2005)
![]()
ניק קסטרו הוא אחד הפולקיסטים המודרנים האהובים עלי. לא רק שהוא סינגר סונגרייטר מוצלח, הוא גם מלא בפסיכדליה, אקספירמנטליות, נגיעות מזרחיות – ובקיצור, כל מה שאני אוהב. זו הסיבה שאני אוהב את ה Espers. ות'אמת – הוא מאד מ זכיר אותם. עוד דבר שמייחד את ניק, היא העובדה שהוא הוציא את האלבום שלו באחד הלייבלים האהובים עלי ביותר – Strange Attractors, ובאלבום משתתפים כל מיני חברים אבל מעל הכל שורה הרוח החלוצית של חברתם ללייבל – Cul De Sac. וכמו שאומרים, כל חבר של קול דה סאק, הוא חבר שלי.
אחרי האלבום הזה יצא לו אלבום נוסף, שאותו עוד לא שמעתי, אבל אני מהמר שזה מדהים.
קנו : פיזי,דיגיטלי
Dominique A – Pour La Peau
(Auguri, 2004)

דומיניק א, הוא ללא ספק אחת התגליות המרעישות שהיו לי בשנים האחרונות, תודות ליוצר הענק אלי רוזן. מדובר בשאנסיונר מודרני, שאני לא מבין מילה ממה שהוא אומר, אבל התשוקה והאותנטיות שלו כל כך פורצות החוצה, עד שהן עוברות מחסומי שפה בלי בעיות. Auguri הוא אלבום יותר קליל שלו, אבל הוא כל כך מומלץ שאין לי מלים לתאר. אולי זה כי אני לא מבין את השפה.
קנו : פיזי
Blues Explosion – Blowing My Mind
(Damage,2004)

הידועים גם כ Jon Spenser Blues Explosion, מלכי הסליז המודרנים. קומבינה מגניבה לגמרי של מארק בולאן (T.Rex), ג'יימס בראון ופוסי גאלור. זו מוזיקת זיונים טובה, עם תשוקה והרבה מאד זיעה. להקה לפרצוף.
קנו : פיזי,דיגיטלי
Venus – Everybody Wants To Be Loves
(The Red Room, 2005)

וונוס היא להקה בלגית שהכרתי ממש במקרה (כאילו שאת כל השאר הכרתי בכוונה), כאשר הלייבל שלהם Tout Ou Tard שלח לי ערימה של סאמפלרים. היו שם דברים טובים יותר ופחות, אבל האלבום שלהם בלט לי באופן מיוחד ופיתחתי אליהם חיבה מיוחדת, הרבה בגלל חיבתי הרבה ל 16 Horsepower, ומי שלא מוצא את ההקשר והדמיון – שיישתדל טיפה יותר. הלייבל, היושב בפריז, לא עורר הדים גדולים יותר מדי בעולם, עד ש(כרגיל) הגיע הקשר הישראלי, וזמרת אחת שקוראים לה יעל נעים החליטה לכתוב את השיר הנכון, להתחבר למנהל הנכון, לזהות את המקום הנכון, ולקבל חינם אין כסף מחשב נייד חדש של אפל. וגם פרסום עולמי על הדרך.
קנו : פיזי
Bert Jansch – One For Joe
(The River Sessions, 2004)
אחחחח…I Can’t get enough. לא חשוב מתי ובאיזה מצב צבירה, אני תמיד חוזר לברט הגדול מכולם. הפעם זהו אלבום בהופעה חיה שהוקלטה איפשהו ב 76-75 אחרי שיצא המאסטרפיס שלו LA Turnaround.
'אחד עבור ג'ו' הוא אחד שאני מאד מאד אוהב. תקשיבו לנגינה שלו ולצורה שהוא מגיש – האיש גאון, לא פחות.
קנו : פיזי
שלום גד – גשר פלדה, גשר עץ
(סוף המדבר, 1995)

אין מספיק מלים כדי לתאר את גדולת האלבום הזה, שהייתה לי הזכות להוציא אותו מחדש לפני שלוש שנים, אחרי שלא היה זמין שנים רבות. בקצרה, מדובר באחד התקליטים המושלמים ביותר שיצאו בעברית, על ידי אחד האמנים המרתקים ביותר שהיו אי פעם בישראל. אני לא יכול להגיד יותר מזה. זה עולה 40 שקל בחנות. ותעשו לעצמכם טובה ענקית אם לא עשיתם עד עכשיו. כן, זה כל כך טוב.
קנו : פיזי,דיגיטלי
The Mugwumps – Baby You Control Me
(Do It Good,2005)

הרבה אני לא יודע על להקת הסטונר השוודית המעולה הזו. חוץ מהעובדה שהיא הייתה יכולה להיות להקת הארד רוק משובחת במיוחד בסבנטיז. במקום זה, היא נהייתה להקת סטונר הארד רוק מעולה בשנות האלפיים, סאונד ישן, אחלה שירים, זמר מצוין ולמרות שהם שוודים – אף אחד שם לא התאבד.
קנו : פיזי
6 במאי, 2008 בשעה 16:01
קודם כל, רעיון מעולה. אני גם מוצא את עצמי בשאפל ממושך בין כל החומרים.
דבר שני. אני נהנה למצוא בכל טרק משהו מוכר ואהוב או משהו חדש שהולך לתפוס אותי
ורק שאלה אחת- איפה מוצאים נגן עם 250 GB?
16 במאי, 2008 בשעה 20:58
אני באולד (ניו?) סקול כנראה. עדיין חושב שלהקת הגראנג' הגדולה מכולן היתה אליס אין צ'יינס. מה לעשות שהם גם נהיו הרבה יותר גדולים בהמשך. אני אגב לא מהמחבבים הגדולים של מארק לנאגן.